#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	&quot;ובא אהרן אל אוהל מועד.” למה הוא בא ?</p><p dir='rtl'>ומתי ? ומנ&quot;ל שלא כסדר הפסוק ?	להוציא את הכף והמחתה.</p><p dir='rtl'>ורק אחר שיעשה את אילו ואיל העם.</p><p dir='rtl'>דאין לומר כסדרו דהוצאת מחתה קודמת, דא&quot;כ כל עבודות פנים ביחד, ואין אלא ג' טבילות וו' קידושים.</p><p dir='rtl'>ואנן גמרינן דאיכא ה' טבילות ועשרה קידושים.	<br/>יומא דף לב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנ&quot;ל שכה&quot;ג צריך לטבול בין עבודת בגדי לבן לבגדי זהב ובגדי זהב לבגדי לבן ? (2)	"לרבי יהודה לבגדי זהב מדכתיב, ""ובא אהרן אל אוהל מועד"" דהיינו לכף ומחתה, וכתיב בתריה ורחץ את בשרו במים במקום קדוש, כשבא לשנות לבגדי זהב לאילו ואיל העם.<p></p><p dir=""rtl"">ולבגדי לבן מדכתיב, ""בגדי קודש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם.""</p><p dir=""rtl"">לרבי בגדי לבן מבגדי קודש הם, וכתיב בגדי קודש הם, להקיש בגדים זה לזה.</p>"	<br/>יומא דף לב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנ&quot;ל שכה&quot;ג עושה ב' קידושים בהחלפת הבגדים ? (2)	לרבי מייתר קרא ד'ובא אהרן אל אוהל מועד', דיליף טבילה מקרא אחרינא. ודריש מהתם ופשט ורחץ ורחץ ולבש, שיש קידוש לפשיטה וללבישה.</p><p dir='rtl'>ור' יהודה דריש משם טבילה. וס&quot;ל כראב&quot;ש דיליף קידוש מק&quot;ו, דאף כל השנה שא&quot;צ טבילה צריך קידוש, כ&quot;ש כאן כשצריך טבילה. וילפינן חדא. ואידך מדכתיב ופשט אשר לבש, דאשר לבש מיותר, ומקיש פשיטה ללבישה שגם היא טעונה קידוש.	<br/>יומא דף לב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרבי דיליף קידוש מדדרשינן ופשט ורחץ ורחץ ולבש. הא האי קרא כתיב בטבילה ?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ט אפקיה בלשון טבילה ?	אם אינו עניין לטבילה דדרשינן מבגדי קודש הם וכו', תנהו עניין לקידוש.</p><p dir='rtl'>ואפקיה בלשון טבילה, דקמ&quot;ל דכי היכי דקידוש במקום קדוש, כך טבילה של החלפת בגדים במקום קדוש.	<br/>יומא דף לב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרבי דיליף קידוש מדדרשינן ופשט ורחץ ורחץ ולבש, מתי עושה את שני הקידושים לרב חסדא ולרב אחא ?	לרב חסדא: שניהם בין פשיטה ללבישה, דהא דרשינן ופשט ורחץ ורחץ ולבש.</p><p dir='rtl'>לרב אחא: לכו&quot;ע קידוש אחרון כשהוא לבוש מקדש, דכתיב 'או בגשתם אל המזבח.' שלא יהא מחוסר אלא גישה אל המזבח.</p><p dir='rtl'>וע&quot;כ ר&quot;ח ורב אחא פליגי, דאל&quot;כ יש ט&quot;ו קידושים.	<br/>יומא דף לב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו 'קרצו', ומאי משמע ?	הריגה.</p><p dir='rtl'>וכמו קרץ מצפון בא, דמתרגם רב יוסף עממין קטולין ייתו עלה.	<br/>יומא דף לב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קרצו ומרק אחר שחיטה על ידו.</p><p dir='rtl'>קרצו בכמה ?</p><p dir='rtl'>ומדוע ממרק ?	ברוב שנים.</p><p dir='rtl'>ומצווה למרק כדי לקבל כל הדם, אף שאינו מעכב.	<br/>יומא דף לב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנן רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה. ומבואר דס”ד דלא סגי ברוב.</p><p dir='rtl'>מדוע אין להוכיח מהא דמירוק השחיטה באחר שאינו כה&quot;ג כשר, דאין חיוב למרק ?</p><p dir='rtl'>ומדוע לא מרישא דרוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה ?	"ס""ד דמה""ת א""צ למרק, אך מדרבנן צריך.<p></p><p dir=""rtl"">וס""ד דרק בחולין א""צ, אבל בקדשים שהוא צריך לדם צריך למרק.</p>"	<br/>יומא דף לב		
